פסיקה באחריות, רשלנות והתרשלות ומקצוע ואחריות מקצועית מישראל | 03/12/2006
א` 1961/05 (שלום חדרה) לוי נ` עו``ד בן שלמה
השופט חננאל שרעבי  :מחבר
תאריך: 03.12.2006
הליך: א' 1961/05
בבית משפט השלום בחדרה
בפני כב' השופט חננאל שרעבי
הצדדים: שמעון (ג'מיל) לוי נ' ד"ר אליעזר בן שלמה, עו"ד
 
העובדות:
התובע נפגע בתאונת דרכים בשנת 1991 ותבע פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, בנוסף לתביעה לפיצויים שהגיש לחברת הביטוח "הפניקס", בה היה מבוטח במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות ע"ס 100,000$.
חברת הביטוח הגישה הצעה לפיצוי על סך 10,000 דולר בהתאם לקביעת מומחה מטעמה ולפיה נותרה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 10%.
הנתבע דחה את ההצעה ותבע לקבל הצעה משופרת, אשר אכן התקבלה במהלך חודש ינואר 1993, ע"ס של 15,000$, זאת לאחר שהמל"ל קבע בהחלטה נוספת כי לתובע לא נותרה נכות לצמיתות. הנתבע לא הודיע לתובע על ההצעה ולא שלח לחב' הביטוח הודעה על קבלה/דחייה שלה. כך חלפו להם השנים ובשנת 1998, קרוב ל-6 שנים לאחר קבלת המכתב מ"הפניקס", שלח הנתבע מכתב לחב' הביטוח בו הוא מודיע כי הוא מקבל את הצעתם. חב' הביטוח הודיעה מנגד כי ע"פ חוק חוזה ביטוח, בחלוף 3 שנים מקרות האירוע נשוא התביעה חלה התיישנות על תביעה ולכן היא דוחה את תביעת התובע.
הנתבע הגיש בשם התובע תביעה לבית המשפט כנגד "הפניקס", אך בית המשפט דחה את התביעה בין היתר בעילת התיישנות.
לאחר שהנתבע הודה בפני התובע כי הוא לא היה מודע להתיישנות אשר קבועה בחוק חוזה הביטוח, הגיש התובע נגדו תביעה בגין רשלנות מקצועית.
הנתבע התגונן בין היתר בטענה כי התובע היה מועדכן בכל הנעשה בתיקו ואף נתן את אישורו לכל צעד בתיק ובכל מקרה, משום שההצעה השניה הוצעה לאחר שאחוזי הנכות של התובע הורדו ע"י המל"ל ל-0, הרי שהתובע היה נאלץ להשיב את הכסף לחברת הביטוח ולפיכך לא נגרם לו כל נזק. 
 
נקבע:
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי עורך דין אשר מתיימר להתמחות בנושא מסוים, חייב להיות מודע לחוק כה בסיסי כמו חוק חוזה הביטוח ולתקופת ההתיישנות הקבועה בו.
עו"ד המייצג לקוח, חייב להיות מצויד בידיעת החוק ולהשתמש בו בדרגת זהירות כפי שעו"ד בעל ידע וכושר סביר היה משתמש בנסיבות המקרה. אמנם, אין לצפות שעו"ד יידע את תוכנם של כל חוקי המדינה, אבל יש חוקים שימושיים שהוא חייב לדעת אותם, בייחוד אותם החוקים הנוגעים לעניין שהוא מסכים לטפל בו עבור לקוח. הדבר חשוב במיוחד בקשר להתיישנות, וכאשר ישנה תקופת התיישנות מיוחדת העומדת לקום, עליו להזהיר את הלקוח.
לאור זאת, נקבע כי הנתבע לא פעל כעו"ד זהיר וסביר ולכן עליו לפצות את התובע בגין נזקיו. 
בית המשפט קבע כי הסכום המגיע לתובע הינו 10,000$, וזאת משום שההצעה הראשונה על סך של 10,000$ הייתה על סמך קביעתו של המומחה מטעם "הפניקס" וללא כל קשר לקביעת המל"ל אשר השתנתה כאמור לאחר מכן, כך שניתן להניח כי על אף איפוס נכותו של התובע ע"י המל"ל, היתה "הפניקס" מסכימה ליתן לתובע את הפיצוי על-פי קביעת הרופא מטעמה, קרי בשיעור של 10%, ובסך של 10,000 דולר, וזהו הנזק אשר נגרם לתובע בעקבות רשלנותו של הנתבע.