פסיקה בנזקי גוף ותאונות עבודה מישראל | 14/12/2006
א` 22272/00 (שלום ת``א) אטיאס נ` שניאורסון בגדי ילדים
השופטת ח. וינבאום-וולצקי  :מחבר
תאריך: 14.12.2006
הליך: א' 22272/00
בבית משפט השלום בתל אביב
בפני כבוד השופטת ח. וינבאום-וולצקי
הצדדים: אטיאס נ' שניאורסון בגדי ילדים בע"מ
 
העובדות:
התובעת, ילידת 1947, אשר עבדה בזמנים הרלוונטיים לתאונה כאחראית אריזה במפעל לייצור בגדי ילדים בבעלות הנתבעת, נפלה במקום עבודתה עקב התקלותה במשטחי ארגזים אשר היו מונחים בצפיפות במחסן. התובעת טענה כי מכיוון שהנתבעת לא הקפידה על נהלי בטיחות נאותים, על בית המשפט להכיר בתאונה כתאונת עבודה ועל הנתבעת לפצותה בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לה.
הנתבעת טענה כי היא איננה מכירה את פרטי התאונה ולא ידעה כי היא קרתה וכי בכל מקרה מדובר בסיכוני חיים רגילים ולא בסיכון יוצא דופן ולפיכך אין להטיל עליה כל אחריות. 
 
נקבע:
בית המשפט קבע, בהסתמכותו על עדותה האמינה של התובעת, כי הנתבעת אכן התרשלה, שכן באופן הצבת המשטחים בשטח המרתף בו עבדה התובעת, יש משום השמת מכשול בפני עובד. כאשר מדובר בהליכה על משטח העשוי שלבים שלבים וביניהם מרווחים גדולים כפי שנאלצה התובעת ללכת, ואותו משטח עמוס בסחורה ואף מעליו תלויה סחורה נוספת, הסיכוי שעובד יחליק ויפול תוך כדי עבודתו - הינו סיכון שהמעביד צריך היה לצפותו ולנקוט אמצעי זהירות כנגדו. משלא עשה כן, עליו לחוב בפיצוי התובעת.
לעניין האשם התורם מצד התובעת, קבע בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מן העובדה שהתובעת ידעה על קיומם של מרווחים בין השלבים שבמשטחים וכן הייתה ערה לצפיפות ששררה במקום ומכאן שהיה עליה ליתן דעתה על כך ולהיזהר בצעידתה על המשטחים.לאור זאת, הועמדה רשלנותה התורמת לתאונה בשיעור של 10% .
בית המשפט, על בסיס נכות לצמיתות בשיעור של 10% שקבע מומחה מטעם בית המשפט, פסק לתובעת פיצויים בסך של 90,000 ש"ח, מתוכם סך של 17,500 ש"ח בגין הפסדי שכר לעתיד וסך של 40,000 ש"ח בגין כאב וסבל.