תאריך: 20.11.2006
הליך:א' 1753/05
בבית המשפט המחוזי בחיפה
בפני כבוד השופטים עמית, שפירא וסוקול
הצדדים: מנורה חברה לביטוח ואח' נ' עיזבון המנוח ניסים כהן ז"ל ואח'
 
עובדות:
המערערות, חברות הביטוח, טוענות כי טעה בית המשפט קמא בקביעתו כי התאונה בה נהרג המנוח, כאשר מבנה בטון הורם על-ידי מנוף המורכב על גבי משאית ונפל עליו, נכנסת לגדר תאונת דרכים, על בסיס העובדה שייעודו של המנוף הינו בין היתר העמסה עצמית ועל כן העמסת המבנה על המנוף נופלת לגדרה של "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק.
לטענת המערערות, המנוף במקרה זה שימש להעברת מטען ממקום אחד לאחר, ללא כל קשר להובלתו במשאית, ולכן שימוש זה חורג מהייעוד המקורי של המשאית שהינו פריקה וטעינה למשאית עצמה ולכן הינו שימוש לא תעבורתי.
המשיבים - עיזבון המנוח ואח', טוענים כי המנוף, בעצם הגדרתו כמנוף, מיועד להרמת משאות מכל סוג ומין ולכן השימוש במקרה זה היה שימוש תעבורתי והמדובר בתאונת דרכים.  

 

נקבע:
בית המשפט קבע כי השימוש במנוף להרמת משא אחר, שלא לצורך העמסתו על המשאית, איננה מבצעת שינוי ייעוד של המשאית, ומכאן כי ברגע שנעשה בו שימוש להרמת משא כלשהו, הרי שהדין הינו כשימוש תעבורתי במשאית, ולכן התאונה נכנסת לגדר תאונת דרכים.
בית המשפט הוסיף וקבע כי במקרה זה מתקיים גם קשר סיבתי בין השימוש במנוף לבין הפגיעה במנוח, שכן המבנה נפל תוך כדי הרמתו על-ידי המנוף והרמת מטען טומנת בחובּה תמיד סיכון לנפילתו, בין מחמת פגם במנוף ובין מחמת פגם בקשירה.
לאור זאת, דחה בית המשפט את הערעור וקבע כי התאונה הנדונה נכנסת בגדר "תאונת דרכים" כמשמעות המונח בחוק.