עובדות:
המדובר בתביעה לפיצויים בטענת טיפול רפואי כושל.
התובעת, ילידת 1938, ביקשה לשפר את מראה פניה ופנתה אל הנתבעת לצורך ביצוע טיפול למילוי קמטים סביב פיה ומילוי קו השפתיים, הידוע בשמו המקצועי "הזרקת ארטיקול". זמן קצר לאחר ביצוע הטיפול, הופיעו בפניה של התובעת בליטות (גושים) נראים לעין באזור ההזרקה, ומראה פניה לא רק שלא שופר אלא שהורע מאוד.
לטענת התובעת, בעקבות רשלנות הנתבעים נותרו לה נזקים פיזיים ונפשיים.
הנתבעים מצידם טוענים כי לא נפל כל פגם בהתנהלותם.

 

נקבע:
בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה, יש תחולה לכלל של "הדבר מדבר בעדו", שכן הגושים בפניה של התובעת אינם תוצאה טבעית ומצופה מהטיפול. מאחר ומצבה של התובעת הורע בעקבות הטיפול ואין חולק כי הגושים הופיעו בעטיו של הטיפול, עובר נטל השכנוע לנתבעים, כדי שיוכיחו כי נקטו זהירות סבירה, כלומר, שיוכיחו הסבר המעלה את הסיבה המדויקת לקרות התוצאה הלא רצויה. מאחר והנתבעים לא העלו הסבר מספק לכך, הרי שטענת ההתרשלות באופן ההזרקה מסתברת יותר.
בית המשפט גם קיבל את עמדת התובעת ולפיה לא יידעו ו/או הסבירו לה אודות האפשרות כי תתכן היווצרות גושים בפניה כתוצאה מזריקת המילוי ובכך הפרו הנתבעים גם את חובת הגילוי ואחראים הם לנזקי התובעת.
על בסיס נכות פלסטית של 10% ונכות נפשית של 5%, פסק בית המשפט לתובעת סך כולל של 70,000 ש"ח, מתוכם סך של 60,000 ש"ח בגין כאב וסבל ו- 10,000 ש"ח בגין הוצאות שונות.