פסיקה בנזקי גוף ונשיכות ונשיכת כלב מישראל | 15/10/2006
א 132167/01 (שלום ת``א) לינוי נ` ניר מוזס
השופטת ח. וינבאום וולצקי  :מחבר
תאריך: 15.10.2006
הליך: א' 132167/01
בית משפט השלום בתל-אביב
בפני כבוד השופטת ח. וינבאום וולצקי
הצדדים: תמרי לינוי ואח' נ' ג'ודי ניר מוזס שלום ואח'
 
עובדות:
התובעת ננשכה על ידי כלב בהיותה בת 8 שנים. לטענת התובעת הכלב שייך לבני הזוג ג'ודי ניר מוזס וסילבן שלום.
לטענת הנתבעת 1 היא אינה הבעלים של הכלב התוקף אלא רק אפשרה לכלב להיכנס אל חצר ביתה, דאגה לרווחתו ואף הזמינה וטרינר כדי שיחסן את הכלב.
 
נקבע:
בית המשפט קבע כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה להראות שהכלב שנשך אותה היה כלבם של הנתבעים.
בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבעת לפיה מתן רשות לכלב להיכנס לחצר בלבד, להבדיל מכניסה לבית, מעיד שהיא אינה הבעלים של הכלב.
הכלב חי בתוך חצר הבית, נהנה ממזון חופשי וקיבל חיסונים מוטרינר. אין חובה שרכישת כלב תעשה בממון, ודי באסיפת הכלב ודאגה למחסורו בכדי להקים למטפל בעלות בכלב.
כמו כן, בית המשפט צירף למסכת הראיות גם את עדותה של הנתבעת במשטרה שנעשתה בגין מקרה נוסף שבו הכלב נשוא התביעה נשך ילדה אחרת. שם, לא הכחישה הנתבעת שהיא הבעלים של הכלב ואף התחייבה ללכת עם הכלב שהוא קשור ברצועה ועונד זמם.
טענתם של הנתבעים כי התובעת התגרתה בכלב, נדחתה ונקבע שאין לראות בפעולת ליטוף משום מעשה התגרות.
בית המשפט התרשם מהצלקת שנותרה בפניה של התובעת והעריך את הצלקת כנכות אסטטית בשיעור של 5%.
אשר על כן נפסק לטובת התובעת פיצוי בסך 25,000 ש"ח בגין ראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל, וסך של 7,000 ש"ח נוספים עבור הוצאות הטיפולים הרפואיים והניתוח שהתובעת עברה.
בנוסף, חויבו התובעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20%.