פסיקה בלשון הרע ומשפחה מישראל | 23/10/2012
תמ``ש 35326-12-10 (משפחה ת``א) א` נגד ת`
כבוד השופט נפתלי שילה  :מחבר
 

תאריך: 17.10.12

בית המשפט לענייני משפחה מחוז ת"א

תמ"ש 35326-12-10

כבוד השופט נפתלי שילה
א', ר', ע' נגד ת', ל', מ', ס'

 

עובדות:

 

בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעת לשון הרע שהגישו זוג הורים וביתם כנגד אחיה של האם התובעת. לטענת התובעים היחסים עם אחיה של התובעת היו לאורך השנים רעועים מאוד, לרבות ניתוקי קשר ארוכים. ילדיהם של בני הזוג התובעים סיפרו בעבר לסבם וסבתם שהוריהם מתעללים בהם לרבות אלימות פיזית ומילולית ואלה הנחו את הילדים להעלות את תלונותיהם על הכתב ולהגיש תלונה כנגד ההורים. בתם של התובעים עברה להתגורר בבית סבה וסבתם אך לאור איומי התובעים שבה לביתם. יצוין כי הסכסוך בקרב המשפחה טופל על ידי רשויות הרווחה לרבות אבחונים שבוצעו לביתם של התובעים. על כן הוצאה הבת מבית הורייה והועברה למשפחת קלט ולאחר מכן לפנימייה. לאור המצב הקשה מאוד במשפחה החלו דברי הסתה מצד משפחתה של האם התובעת כנגד האם והאב.

כיום הבת מתגוררת בביתם של הסב והסבתא. הורי הילדה הגישו תביעה בגין 4 פרסומים של גינויים המהווים לשון הרע כנגד אחיה של האם.

 

נפסק:

 

לטענת בית המשפט, הפרסומים בפייסבוק אינם מהווים לשון הרע כאשר מדובר בקללות וגידופים קלים, אך כאשר מדובר בריבוי גידופים קשים כפי שניתן לראות שנעשה במקרה דנן אזי מדובר בעבירת לשון הרע. כמו כן פסק בית המשפט כי הנתבעים לא הוכיחו את אמת הפרסום כפי שמורה החוק ללשון הרע. בית המשפט פסק כי הפרסומים בפייסבוק הינם לשון הרע ומהווים פגיעה בכבוד האדם. בעניין שיעור הפיצויים פסק בית המשפט שהפיצוי שמגיע לתובעים צריך לשקף את הנזק שנגרם לתובעים. ככלל, תקרת הפיצוי בתביעות בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק הינה בסך 50,000 ₪. בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו את הנזק שנגרם להם על כן ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 40,000 ₪. כמו כן נדחתה התביעה שכנגד.