|
תאריך:25.09.2011
בית משפט השלום הרצליה
ת"א 171366-09
כב' השופטת סיגל רסלר-זכאי
מימון נגד פניקס הישראלי בע"מ-חברה לביטוח
עובדות:
התובע עזר לבתו הבכורה לרדת מהרכב שעה שהייתה צריכה להגיע לבית הספר, בזמן הזה בתו הקטנה יותר נשארה ברכב אותה היה אמור להסיע למוסד חינוכי אחר.
כאשר פתח את הדלת האחורית של הרכב על מנת לעזור לבתו לצאת הגיע רכב נוסף שפגע בתובע וידו נמחצה בין שני הרכבים.
גובה הנזק לתובע נקבע ע"ס של 60,000 ₪ ונותרה מחלוקת לגבי החבות, משמע האם התובע, עת נפגע, "השתמש" ברכבו או שהתאונה ארע שעה שהיה "הולך רגל" ועל השאלה הזו בא לענות פסק הדין הנ"ל.
נקבע:
לשאלה האם התובע "השתמש" ברכבו עת שנפגע או שמא היה "הולך רגל" פסקה כב' השופטת כי התובע עזר לבתו הקטינה לצאת מהרכב על מנת לגונן עליה, אך לא התכוון ללוות אותה לבית הספר ולכן פעולה זו אינה הופכת אותו "להולך רגל". אין בפעולה זו שביצע כסיום נסיעה אלא מדובר בעצירה בלבד אשר לאחריה התכוון התובע להמשיך בנסיעתו ולכן השימוש ברכב לא נפסק והתובע עדיין נחשב כ"משתמש" ברכב במועד התאונה.
כמו כן פסקה כב' השופטת כי חלק משימוש יום יומי ברכב כולל בתוכו הסעת נוסעים וכאשר מסיעים ילדים כמובן שצריך גם לעזור להם בכניסה ויצאה מהרכב.
אשר לטענה כי יש לראות בתובע כמי שנפגע ב"תאונה מעורבת" פסקה כב' השופטת כי היא לא יכולה לקבל את הטענה הזו מהסיבה שעל מנת להיות מוגדר כמי שנפגע ב"תאונה מעורבת" עליו להיות מוגדר גם כהולך רגל, וזאת בניגוד לפסיקתה.
לסיכום: פסקה כב' השופטת כי רק נתבעת 1 (פניקס חברה לביטוח) תישא באחריות ותשלם פיצוי ע"ס של 60,000 כי היא זו אשר ביטחה את רכב התובע וחייבה אותה לשלם הוצאות לנתבעים 2,3 (אשר ביטחו את הרכב הפוגע והפוגע עצמו) בסה"כ של 7,500 ₪.
|
