בתי המשפט
|
עפ 008793/04
|
בית המשפט המחוזי בירושלים
|
|
|
|
10/11/2004
|
תאריך:
|
כבוד השופט עוני חבש
|
בפני:
|
|
|
|
|
פסק דין
זהו ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט אביטל חן) בת' 15723/04 מיום 7.9.04. בית משפט קמא הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה בקלות ראש ובחוסר זהירות, לפי תקנה 62(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א, 1961. גזר הדין כלל עונש של פסילה למשך 24 חודשים וכן פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים. בית משפט קמא הבהיר, כי הוא פוסל את המערער מלהחזיק ברישיון נהיגה לכל סוגי הרכב "למשך 3 חודשים על כל סוגי הרכב ולאחר תום 3 חודשים עד 24 חודש על רכב דו או תלת גלגלי בלבד".
עובדות המקרה הן אלה, שכאשר עמד המערער בצומת באור אדם, רכוב על אופנוע, בעת שהאור התחלף לירוק, התחיל לנסוע כאשר גלגל האופנוע הקדמי מורם למעלה. ניידת משטרה אשר נסעה אחריו, הבחינה בכך, עצרה אותו ורשמה לו דו"ח.
בא כוח המערער מפרט את נסיבות אירוע העבירה, ומתרץ זאת בכך שמדובר באופנוע 50 סמ"ק אשר המערער רכשו כשבוע לפני המקרה, וטרם התרגל אליו. הוא סבור, כי מדובר בעונש חמור וחסר פרופורציה למעשה העבירה. הוא לא התכוון לנהוג בקלות ראש או להסתכן. הוא מלין על כך שבית משפט קמא תיאר את המקרה כ"נהיגה מסוכנת ממדרגה ראשונה". המערער זקוק לרישיון הנהיגה שלו על מנת לעזור לאמו, כמו כן, הוא עובד כשליח בפיצרייה על מנת לפרנס את עצמו בשל הקשיים הכלכליים של המשפחה. בנוסף לכך, המערער עומד להתגייס בקרוב לצבא לאחר שסיים את חוק לימודיו בתיכון. היות שהמערער למד את הלקח, הוא מבקש להקל בעונשו.
בא כוח המשיבה מבקש שלא להתערב בגזר הדין. אכן מדובר בעבירה אשר בוצעה בקלות ראש. היא בוצעה בצומת ולא במקום נידח. המערער הנו נהג צעיר וחדש. מן המפורסמות הוא, כי מדיניות הענישה כלפי נהגים חדשים הנה מחמירה. באשר לפגיעה בפרנסה, אין בנימוק זה כדי להוות גורם מקל. הוא מפנה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בו נקבע כי בית המשפט מחויב להעביר מסר חינוכי לכל מי שמתנהג בפראות בכבישים ומסכן את עצמו ואת האחרים, בעיקר כאשר מדובר בנהג צעיר.
עיינתי בטענות באי כוח הצדדים. לדעתי, אף שהעונש לגופו הנו חמור, אין מקום להתערב בגזר הדין בהיותו נמצא במתחם הסבירות, לאור נסיבות המקרה. מדובר בעבירה חמורה, הטומנת בחובה סכנות רבות לגופם ולרכושם של המשתמשים בדרכים, כולל המערער עצמו. אין לקבל את הטענה שהמקרה אירע כי המערער טרם התרגל לנהוג באופנוע. מדובר בכלי עם נפח מנוע קטן, והתיאור אשר מסר הסניגור לא הולם אותו.
באשר לנסיבות האישיות של המערער ולפגיעה אשר עלולה להיגרם לו בגינן, זהו טיבו של עונש, אחרת אין לו כל משמעות. נסיבות אלה אינן חריגות במידה כזו שיש בהן כדי להביא להתערבות בית המשפט לערעורים. יתרה מכך, בית משפט קמא הותיר למערער מוצא להקלה במצבו על ידי כך שיוכל לקבל רישיון נהיגה לרכב מנועי שאיננו דו או תלת גלגלי, לאחר תום תקופה קצרה של 3 חודשים. יש לזכור, כי מדובר בנהג צעיר. בית המשפט מתייחס לעבירות שנהגים צעירים מבצעים בחומרה יתרה. לחלק לא מבוטל מהם יש דחפים למצות את הפוטנציאל של הכלי בו הם נוהגים ומרשים לעצמם להשתולל בכבישים תוך סיכון עצמי או את האחרים, מבלי לקחת בחשבון את התוצאות הרות האסון שמעשים כאלה עלולים לגרום. אי לכך, מדיניות הענישה כלפי נהגים צעירים, צריכה להיות מחמירה, ובצדק.
לאור האמור, הערעור נדחה.
לא מצאתי שיש עיכוב ביצוע לגזר הדין, אי לכך, תקופת הפסילה תחושב מיום ההפקדה.
ניתן היום, כו בחשון, תשס"ה (10 בנובמבר 2004), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח עותר מפסק הדין לצדדים.
_______________ ע. חבש, שופט
