עובדות:
המבקש, עו"ד אביב אילון , הינו הבעלים של שני כלבים אשר נגד אחד מהם הוגשה תלונה המייחסת לכלב חשד לנשיכת אדם. כיוון שזהות הכלב הנושך לא הייתה ידועה למתלונן, הורה המשיב – השירות הווטרינרי בחדרה, על בידודם של שני הכלבים במאורת בידוד ציבורית בהתאם לפקודת הכלבת.
המבקש הגיש לבית משפט השלום בחדרה, בקשה דחופה אשר נדונה במעמד צד אחד, לעכב את ביצוע בידוד הכלבים במאורה ציבורית וזאת לאור מצבם הבריאותי של הכלבים, המצריך טיפול רפואי צמוד ואינטנסיבי. במקום בידודם של הכלבים במאורה ציבורית, הציע המבקש להחזיק את הכלבים בבידוד ביתי בהשגחת וטרינר פרטי מטעמו של המבקש.

בית המשפט נתן צו ארעיהמורה על החזקת הכלבים בהסגר ביתי, תוך קיום השגחה מלאה וצמודה בצירוף התחייבות כספית בסך של 10,000 ₪ לקיום הוראות הצו. בנוסף, נקבע התיק לדיון במעמד שני הצדדים.

עד ליום הדיון במעמד שני הצדדים, המציא המבקש לתיק בית המשפט עדכונים שוטפים המעידים כי הכלבים נבדקו על ידי ווטרינר מטעם המבקש באופן שוטף ונמצאו בריאים. כמו כן, המבקש עדכן את המשיב באופן תדיר לגבי מצבם הבריאותי של הכלבים ואף הציע כי ווטרינר מטעם המשיב יבדוק את בריאות הכלבים.

המשיב מצידו, בין יתר טענותיו, העלה טענה לחוסר סמכות עניינית של בית משפט השלום לדון בבקשה. לטענת המשיב, באין הוראה אחרת, הסמכות לתקוף החלטה מנהלית מצויה בתחום סמכותו של בית הדין הגבוה לצדק בלבד.

בנוסף, טען המשיב כי יש להקפיד על הוראות פקודת הכלבת אשר קובעת שיש להכניס את הכלבים לתקופה של 10 ימים מיום ההסגר ולא מיום הנשיכה, וזאת בכדי שלא לגרום לפגיעה קשה באינטרס הציבורי לשמירת בריאות הציבור.

 

נקבע:
בית המשפט נדרש לשאלת הסמכות ומצא כי סמכות זו נתונה לבית המשפט מכוח סמכותו הטבועה לדון בעניין המתגלגל  לפניו לשם עשיית צדק. כמו כן, בית המשפט ציין בהחלטתו כי ממילא בתקופה האחרונה גוברת הנטייה להעביר סכסוכים מנהליים, אף לבית משפט השלום.
מטרת בידוד כלב בהתאם לפקודת הכלבת, הינה כדי לגלות האם הכלב הנחשד בנשיכה חולה בכלבת. במידה והכלב הנחשד לא מת תוך 10 ימים מיום הנשיכה הנטענת ולא מתגלים בו סימנים של מחלת הכלבת, התוצאה היא שהכלב אינו נגוע בכלבת ואין חשד להדבקת הננשך במחלה.
בית המשפט ציין, כי הוראת חוק יש לפרש לפי מטרת החקיקה ולא רק לפי נוסחה המילולי. במקרה זה, מטרת החקיקה היא בידודו של בעל החיים בכדי לוודא שבעל החיים חי ואינו נגוע בכלבת ולפיכך, למרות שפקודת הכלבת מורה על בידוד הכלב למשך 10 ימים מיום ההסגרה ולא מיום הנשיכה, הרי שלאור תכלית הפקודה די בבידוד הכלב למשך 10 ימים מיום הנשיכה.
כיוון שעד למועד הדיון כבר חלפו 10 ימים מיום הנשיכה ובזמן זה הכלבים שהו בבידוד ביתי תוך פיקוח ווטרינרי צמוד ולא נמצאו בהם תסמינים המעידים על מחלת הכלבת, הרי שיש לקבל את הבקשה ולהפוך את צו המניעה הזמני לקבוע.