עובדות:
המנוח, בהיותו בן 29 שנים, נהרג בתאונת דרכים קטלנית עת משאית צד ג' התהפכה ומחצה אותו למוות. בזמן התאונה עמד התובע בסמוך למשאיתו מסוג מרצדס כשמשאית צד ג', אשר לא היתה מבוטחת במועד התאונה, שפכה מטען עפר בסמוך למקום הימצאו. תוך כדי שפיכת העפר התהפכה משאית צד ג' ומחצה את המנוח למוות.
עזבון המנוח ותלוייו הגישו תביעה זו לפיצויים, כנגד קרנית, הנתבעת 1, כאחראית לפיצוי התובעים במידה והאחריות תוטל על משאית צד ג' וכנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את המשאית של המנוח, הרי היא הנתבעת 2.
לטענת הנתבעת 1 המנוח נפגע עת החליף גלגל במשאיתו ולכן מדובר בתיקון דרך שנעשה אגב נסיעה. לאור זאת, יש להטיל את האחריות על הנתבעת 2 כמבטחת משאיתו של המנוח.
לטענת הנתבעת 2, המנוח עמד מחוץ למשאיתו ולכן דינו כדין הולך רגל. במקרה כזה יש להטיל את האחריות על הנתבעת 1 כמי שבאה בנעליו של הרכב הפוגע, אשר לא היה מבוטח כאמור במועד התאונה.

 

נקבע:
מדו"ח הבוחן ומהתמונות שצורפו, עולה כי המנוח נפגע במהלך החלפת גלגל במשאיתו. פעולה זו הינה בגדר תיקון דרך כיוון שנעשתה לשם המשכת הנסיעה ולפיכך בעת ביצוע המעשה נחשב הוא ל"נוהג". 
לפיכך נדחתה התביעה כנגד הנתבעת 1 והנתבעת 2, כמבטחת רכבו של המנוח, חוייבה במלוא הפיצויים לעיזבון ולתלויים.
כיוון שהמנוח הינו תושב הרשות בה השכר הממוצע עומד על סך של 1,400 ש"ח ובהתחשב בעובדה כי המנוח עבד גם עם קבלנים מישראל, בסיס השכר לפיו חושב הפסד הכנסתו לעבר הועמד על סך של 1,700 ש"ח ולעתיד על סך של 2,000 ש"ח.
כמו כן, הפסדי הכנסתו של המנוח חושבו עד לסוף תוחלת חיי עבודתו הצפויה. כיוון שהמנוח הינו תושב הרשות יחושבו הפסדי ההכנסה עד לגיל 65 שנים.
הפיצוי לאלמנה הועמד על סך של 247,220 ש"ח וילדי המנוח כולם בסך של 128,794 ש"ח. כמו כן נפסקו לטובת התובעים פיצויים בגין הוצאות קבורה בסך של 6,000 ש"ח.
בנוסף, הנתבעת 2 חוייבה לפצות את התובעים בגין שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מסך הפיצוי וכן בהוצאות משפט של הנתבעת 1 בסך של 8,500 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.