העובדות:
התובע, בהיותו קטין בן 14, רכב ביחד עם חברו על קורקינט המונע במנוע בנזין, בו נהג החבר. המדובר בקורקינט שמהירותו המקסימאלית היא 32 קמ"ש. 
במהלך הרכיבה, ארעה התנגשות בין הקורקינט למכונית פרטית ולתובע נגרמו נזקי גוף שבגינן הגיש את התביעה הנדונה נגד נהג הרכב וחברת הביטוח של הרכב.
הקורקינט לא צוייד מעולם ברשיון רכב, לא הוצאה תעודת ביטוח לכיסוי השימוש בו  והתובע ו/או חברו לא החזיקו ברשיון נהיגה לנהיגתו
הדיון נסוב סביב השאלה האם קורקינט עונה על ההגדרה של רכב מנועי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
במידה והתשובה חיובית, הרי שחוק הפיצויים קובע כי במקרה של ארוע תאונה בין שני רכבים כל נהג אחראי לנזקי הגוף של הנוסעים ברכבו. תשובה שלילית תחייב את הנתבע - הנהג ברכב הפרטי, באמצעות חברת הביטוח שלו, לפצות את רוכבי הקורקינט.

 

נקבע:
בית המשפט קבע כי קורקינט המונע באמצעות מנוע בנזין, שלא כמו קורקינט חשמלי, עונה על ההגדרה של "רכב מנועי" כאמור בחוק. 
בית המשפט קבע, כי הקורקינט הינו רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע וכי הפונקציה העיקרית של הקורקינט היא לשמש לתחבורה יבשתית שכן ייעודו הוא הובלתו של אדם או אנשים ממקום למקום. לפיכך, הקורקינט הוא רכב מנועי של ממש ולא רק צעצוע.
לאור האמור, נדחתה התביעה כנגד נהג הרכב הפרטי לפיצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.