בית משפט השלום בפתח-תקווה (תא``מ 21009-06-09) קיבל באופן חלקי תביעת רשלנות מקצועית שהוגשה נגד עורך דין, בגין איחור בהודעה על מתן פסק דין.
במסגרת התביעה, טען התובע כי הנתבע, שהיה בא כוחו בתביעה כספית שהגיש בבימ``ש השלום בכ``ס, הודיע לו מאוחר מדי על מתן פסק דין בעניינו ובעקבות זאת הוא לא יכול היה להגיש ערעור על פסק הדין.
בית המשפט קבע כי אכן ההודעה על פסק הדין ניתנה לתובע באיחור והעובדה שעורך הדין לא לקח במשך כחודש דואר אשר נשלח אליו, מהווה רשלנות מקצועית. בנוסף, העובדה שהנתבע לא שמר בידיו כל ראיה בנוגע למועד קבלת פסק הדין במשרדו מהווה גם היא רשלנות מצידו.
בית המשפט קבע כי בכך שלא הודיע לתובע במועד על פסק הדין ולא שמר נתונים לגבי מועד קבלת פסק הדין במשרדו, פגע עורך הדין בסיכוייו של התובע לקבל הארכת מועד להגשת הערעור. יחד עם זאת, הטיל בית המשפט אחריות תורמת בשיעור של 50% על התובע, זאת לאור העובדה שגם לאחר שידע על פסק הדין נותרה לו עדיין שהות קצרה להגשת הערעור.
בית המשפט בחן את סיכויי הערעור וקבע כי הסיכויים במקרה זה הם אפסיים. מאחר והערעור לא היה מביא לתובע רווח הרי שהוא זכאי אך ורק לפיצוי על אובדן הזכות העקרונית למצות את הליכי הערעור. לאור זאת, פסק בית המשפט לתובע פיצוי זעום בסך של 1,500 ש``ח, בצירוף 1,000 ש``ח הוצאות משפט.
בעבר דיווחנו כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל ערעור שהגישו בני זוג נגד עורך דין אשר ייצג אותם בעסקה לרכישת בית ולא יידע אותם לפני הרכישה על חריגות בנייה בנכס.
|