תאריך: 18.11.2008

א 37888/06

בבית משפט השלום בתל - אביב

בפני כב' השופטת בלהה טולקובסקי

ריקי בזק נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

 

העובדות

 

התובעת, ריקי בזק, נפגעה בתאונה שארעה ביום 13.11.2003, בעת שפתחה את דלת רכבה אשר חנה בצמוד למדרכה ותוך כדי כך, מעדה ונפלה לתוך תעלת ניקוז פתוחה. השאלה הטעונה הכרעה האם התאונה הינה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

 

נקבע

 

1. התאונה ארעה תוך כדי פעולת הכניסה לרכב לצורך נסיעה, במהלך פתיחת הדלת האחורית של הרכב כאשר בעת אירוע התאונה התקיים מגע פיזי בין התובעת לרכב. לפיכך מדובר בתאונה שארעה תוך כדי פעולת כניסה לרכב, המהווה תאונת דרכים כמשמעה בחוק.

 

2. עצם העובדה שהתאונה ארעה עקב מפגע של תעלת ניקוז פתוחה, אין בה כדי לשלול הכרה בתאונה כתאונת דרכים. משהתאונה ארעה תוך כדי כניסה לרכב, למטרות תחבורה, חל עיקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 8 לחוק הפיצויים ודין התביעה כנגד עיריית נתניה להידחות.

 

3. לאור העובדה שחברת הביטוח "כלל" הכחישה את חבותה על פי חוק הפיצויים, תישא כלל בהוצאות התובעת בגין הדיון בשאלת החבות בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ובנוסף תישא בהוצאות עיריית נתניה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

 

   

בתי המשפט

 

 

 

 

 

החלטה ופסק דין חלקי

 

מבוא

1.         התובעת, ריקי בזק (להלן: "התובעת"), נפגעה בתאונה שארעה ביום 13.11.03, בעת שפתחה את דלת רכבה אשר חנה בצמוד למדרכה ותוך כדי כך, מעדה ונפלה לתוך תעלת ניקוז פתוחה.

            התביעה הוגשה כנגד הנתבעת מס' 1, מבטחת השימוש ברכבה של התובעת וכנגד הנתבעת מס' 2, עיריית נתניה, אשר בתחום שיפוטה ואחריותה המוניציפאלית, ארעה התאונה.

 

2.         השאלה הטעונה הכרעה, בשלב זה של הדיון, הינה שאלת סיווג התאונה, דהיינו; האם התאונה נשוא התביעה הינה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אם לאו.

 

            נסיבות ארוע התאונה

3.         לאור המחלוקת בשאלת סיווג התאונה, נדרשה התובעת ליתן תצהיר בדבר נסיבות ארוע התאונה ובתצהירה מיום 2.1.07, ת/1, תארה את נסיבות הארוע, כדלקמן: "בתאריך 13/11/2003, יצאתי מביתי בשעות הצהריים, עם חברתי סימה שמואל, לכיוון רכבי שחנה בצמוד למדרכה. כשפתחתי את דלת הרכב נפלתי לתוך תעלת ניקוז פתוחה. אציין כי פתחתי את דלת הרכב בצד של הנוסע ולא בצד של הנהג על מנת שחברתי תיכנס לרכב" (סעיפים 3-2 לתצהיר, ת/1).

ביום 7.3.07, ניתן על ידי התובעת, תצהיר נוסף, ת/2, במסגרתו פרטה כי בעת החתימה על התצהיר, ת/1, זכרה כי פתחה את דלת הרכב בצד הנוסע שליד הנהג, אך לאחר שדיברה עם חברתה, גב' סימה שמואלי, יתכן כי התאונה ארעה בעת שפתחה את הדלת האחורית בצד הימני של הרכב וזאת על מנת להכניס את כלבה לרכב.

התובעת הוסיפה וציינה כי: "... בזמן שנפלתי לתעלת הניקוז הפתוחה, ידי הימנית פתחה את דלת הרכב ובאותה עת מעדתי לתעלת הניקוז כאשר רגלי הימנית נכנסת לתוך התעלה ורגלי השמאלית זו שנפגעה התעקמה והסתובבה" (סעיפים 4-3 לתצהיר, ת/2).

לתצהירה של התובעת צורפו תמונות של מקום ארוע התאונה המדגימות תעלת ניקוז אשר על חלק ממנה חסרה סבכה באופן שנותר בור פעור.

בחקירתה הנגדית, העידה התובעת כי פתחה את הרכב על מנת להסיע את חברתה, סימה שמואלי, לעבודתה (עמ' 7 לפרוטוקול). התובעת הוסיפה והסבירה כי בתחילה פתחה באמצעות מפתח את הדלת הקדמית-ימנית, על מנת שהדלת האחורית תפתח ובעת שפתחה את הדלת האחורית-ימנית, על מנת שכלבה יכנס לרכב, מעדה ונפלה לתוך תעלת הניקוז וזאת כאשר ידה אוחזת את ידית דלת הרכב (עמ' 7 לפרוטוקול), וכדבריה: "... פתחתי את הדלת של הנוסע ואז הדלת האחורית גם נפתחה... פתחתי את הדלת החזקתי את הדלת ותוך כדי שפתחתי, עשיתי צעד ונפלתי לתוך הבור" (עמ' 9 לפרוטוקול).

 

4.         גב' סימה שמואלי תארה בתצהירה את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן: "הארוע קרה בעת שהתובעת פתחה את הדלת האחורית בצד של הנוסע על מנת שהכלב שלה יכנס לרכב. אשוב ואדגיש כי בזמן שנפלה לתעלת הניקוז הפתוחה ידה פתחה את דלת הרכב ובאותה עת מעדה לתעלת הניקוז..." (סעיפים 4-3 לתצהיר, ת/3).

 

5.         עדותן של התובעת ושל גב' שמואלי, לא נסתרה בחקירתן הנגדית. בנסיבות אלה, ראיתי לקבוע כי התובעת מעדה ונפלה לתעלת הניקוז, בעת שאחזה בדלת הימנית-אחורית של הרכב ובמהלך פתיחת הדלת, לצורך הכנסת הכלב לרכב, לפני תחילת נסיעה.

 

דיון

6.         סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר תאונת דרכים כ: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". בהגדרת "שימוש ברכב מנועי", נכללים בין היתר: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו...". בענייננו, נוכח הקביעה העובדתית כי התובעת נפלה ונפגעה, בעת שאחזה בדלת הרכב, במהלך פתיחתה, לצורך הכנסת הכלב, לקראת נסיעה ברכב, סבורה אני כי מדובר בפגיעה שארעה תוך כדי כניסה לרכב, למטרות תחבורה, ולפיכך התאונה מהווה, על פי נסיבותיה, תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים.

 

7.         עצם העובדה שהתאונה ארעה בעת שהתובעת פתחה את הדלת האחורית, על מנת להכניס את הכלב, אינה שוללת היות הפעולה, חלק מפעולות הלוואי של כניסה לרכב לצורך תחילת נסיעה. אשר להבחנה בין "שימוש עיקרי" ל"שימושי לוואי" המרחיבים את הגדרת השימוש ברכב, נפסק בעניין רע"א 9084/05 אגד בע"מ ואח' נ' ינטל (לא פורסם, פס"ד מיום 29.10.07), כי: "פעילויות רבות אשר חיוניות לביצוע הנסיעה מצויות על רצף הפעולות שמסתיים בנסיעה ממש. הקביעה מתי פעילות מסוימת החיונית לביצוע נסיעה מהווה חלק אינטגרלי מ"הליך הנסיעה" עד כדי שיש לראות בה "נסיעה" אינה פשוטה. יש לבסס קביעה זו על מבחנים שונים, ובכלל זה" הקירבה בזמן ובמקום, תכלית הפעולה והתפיסה כוללת של מתחם הסיכון התעבורתי". בענייננו, כשמדובר בפתיחת דלת לצורך הכנסת הכלב לרכב, סבורה אני מדובר בחלק אינטרגלי מפעולת הכניסה לרכב. עוד יצויין כי הכנסת מטלטלין לרכב, לצורך הובלתם, הוכרה כשימוש ברכב למטרות תחבורה, ראה לעניין זה; ע"א (מחוזי חיפה) 542/94 פאוזיה סבאג נ' דולב חברה לבטוח בע"מ, תק-מח 96 (1) 1861.

 

8.         ב"כ הנתבעת מס' 1, הסתמכה בסיכומיה על פסה"ד בעניין רע"א 9112/06 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, פס"ד מיום 8.11.07) אלא שאין הנדון דומה לראיה. בנסיבות שנדונו שם, דובר בנפגע שיצא מן הרכב על מנת לבדוק מצבה של נהגת ברכב אחר, חזר לרכבו לבדוק מצבו של בנו ונפגע מרכב חולף, ובעניין זה נפסק כי: "... הנפגע יצא מן הרכב התרחק ממנו ושב לקרבתו. שלב נסיעת ההמשך טרם החל. הנה כי כן הנפגע לא נפגע במסגרת השימוש של נסיעה או במסגרת שימוש מוכר אחר". להבדיל, בענייננו התובעת נפגעה תוך כדי ובמהלך שימוש מוכר של כניסה לרכב, בעת ארוע התאונה כאשר התקיים המגע הפיזי, בינה לבין הרכב.

 

9.         גם בפסק הדין בע"א (מחוזי חיפה) 242/08 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אליעד שביט (לא פורסם, פס"ד מיום 13.11.08), אין כדי לסייע לנתבעת מס' 1 בטענתה שכן שם דובר בנהג שיצא מרכבו על מנת להסיר מכשול בדרך ובדרכו חזרה, נפגע כתוצאה מנפילה לבור. באותו עניין נפסק על פי דעת הרוב, מפי כב' השופטת וילנר, כי הארוע אינו בא בגדר השימוש המוכר כ"נסיעה" ולפיכך, אינו מהווה תאונת דרכים אלא שבנסיבות שנדונו שם, נותק המגע והקשר הפיזי, בגין הנפגע לבין הרכב.

 

10.        מן הכלל אל הפרט - בענייננו התאונה ארעה תוך כדי פעולת הכניסה לרכב, במהלך פתיחת הדלת האחורית של הרכב כאשר בעת ארוע התאונה התקיים מגע פיזי בין התובעת לרכב, לפיכך מדובר בתאונה שארעה תוך כדי פעולת כניסה לרכב, המהווה תאונת דרכים כמשמעה בחוק.

עצם העובדה שהתאונה ארעה עקב קיום מפגע; תעלת ניקוז פתוחה, אין בה כדי לשלול הכרה בתאונה כתאונת דרכים. משהתאונה ארעה תוך כדי כניסה לרכב, למטרות תחבורה, חל עקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 8 לחוק הפיצויים ודין התביעה כנגד הנתבעת מס' 2, להדחות.

 

סיכום

11.        מהנימוקים האמורים, ראיתי לקבוע כי התאונה מהווה תאונת דרכים, כמשמעה בחוק הפיצויים.

התביעה כנגד הנתבעת מס' 2, עיריית נתניה, נדחית.

לאור העובדה שהנתבעת מס' 1 הכחישה חבותה על פי חוק הפיצויים, תשא הנתבעת מס' 1 בהוצאות התובעת בגין הדיון בשאלת החבות, בסך של 2,000 ₪, בצרוף מע"מ כחוק.

כן תשא הנתבעת מס' 1 בהוצאות הנתבעת מס' 2, בסך של 5,000 ₪, בצרוף מע"מ כחוק.

 

12.        לאחר ששאלת החבות הוכרעה, יש לדון בבקשה למינוי מומחה רפואי.

התעוד הרפואי שצורף לתביעה, מהווה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורטופדי.

כתב מינוי יוצא בנפרד.

 

 

 

נקבע לקדם משפט ליום 12.3.09, שעה: 08:30.

 

 

המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים, בדואר רשום.

 

ניתנה היום 18 בנובמבר, 2008 (כ' בחשון תשס"ט) בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

קלדנית: כהן מיטל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

החלטה

 

בהמשך להחלטה קודמת, אני ממנה בזאת את ד"ר אמנון ישראלי כמומחה רפואי מטעם בית

המשפט.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובעת ויקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי בעקבות התאונה מיום 13.11.03 ובמיוחד יקבע:

א.    האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?

          מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובעת ולאילו תקופות?

ב.    האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד?

ג.     מה הן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל.

ד.    האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים.

ה.    המומחה יתיחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובעת נכון להיום.

 

על מינויו של המומחה כאמור בצו זה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986.

 

ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובעת בתוך 30 ימים מהיום.

העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד.

 

בשכר טרחת המומחה, בסך של 4,000 ₪ בצרוף מע"מ, ישאו הצדדים, בשלב זה, בחלקים שווים וכל טענה, בעניין זה, שמורה להם להמשך ההליכים.

המומחה מתבקש ליתן חוו"ד תוך 60 יום ורק לאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור.

 

ב"כ התובעת ימציא העתק החלטתי למומחה.

 

 

המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.

 

ניתנה היום 18 בנובמבר, 2008 (כ' בחשון תשס"ט) בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

קלדנית: כהן מיטל.

עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 31/12/2008

עוד פסיקה בנושא לפני ה- 31/12/2008