לחיפוש לחצו לחיפוש לחצו
דף בית > פסיקה > אחריות, רשלנות והתרשלות > תאונות עבודה > א 617/05 (מחוזי חיפה) מוחמד יאסין נ` קלינה אלחיעזר ובניו ואח` | ישראל | 16/09/2008
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין עמוד הבית לחדשות נוספות לחצו למאמרים נוספים לחצו לפסקי דין נוספים לחצו לחוקים לחצו למקורות מקוונים לחצו
 
ישראל | נפילה מסולם במסגרת העבודה | א 617/05 (מחוזי חיפה) מוחמד יאסין נ` קלינה אלחיעזר ובניו ואח`
עוד באחריות, רשלנות והתרשלות
ותאונות עבודה
חדשות
ישראל | תביעת מיליונים כנגד חברת ``פז`` לאחר שעובד נפטר עקב שאיפת...
ישראל | עובדת הספארי שננגחה על-ידי קרנפה הגישה תביעה לפיצויים
ישראל | משפחה של עובדת רולדין שנהרגה בתאונה הגישה תביעה לפיצויים
ישראל | פיצוי ל- 162 מטופלים שנאלצו לעבור בדיקת HIV בגלל רשלנות ב...
ישראל | מיליון ש``ח פיצוי להורי נערה שהתאבדה במסגרת אשפוזה בביה``...
מאמרים
ישראל | נפלת במדרכה ? אתה עשוי להיות זכאי לפיצוי מהעירייה
ישראל | רכושך ניזוק בעת שהייתך במלון? אחריות בעל המלון- מוחלטת
ישראל | אחריות למוצרים פגומים
ישראל | הכיס העמוק של הטראומה
ישראל | רשלנות רפואית במהלך הריון ולידה
פסיקה
ישראל | א 1009/01 (מחוזי חיפה) ינה ספיר נ` רבאון אלקטרוניקה בע``מ...
ישראל | א 61033/05 (שלום ת``א) פרחי ברכה נ` קשת האגודה למען הקשיש
ישראל | ת``א 11487-10-09 (שלום נצרת) מזאוי נ` עיריית נצרת
ישראל | ת``א 10423-08 (שלום י-ם) ש.ס. נ` מרכז החינוך
ישראל | ת``א 23817-03-10 (שלום י-ם) שפירא נ` שיווק אס.גי.אי
חקיקה
ארצות הברית | הצעת חוק חדשה: רפורמה בביטוח רשלנות רפואית
מקורות מקוונים
ישראל | אתר עורכי דין - רשלנות רפואית
ישראל | אתר nrg - פורום בנושא רשלנות רפואית
ישראל | נענע - פורום בנושא רשלנות רפואית וזכויות החולה
ישראל | תפוז - פורום בנושא רשלנות רפואית
פסיקה באחריות, רשלנות והתרשלות ותאונות עבודה מישראל | 16/09/2008
א 617/05 (מחוזי חיפה) מוחמד יאסין נ` קלינה אלחיעזר ובניו ואח`
השופט ש` ברלינר, סגן נשיא  :מחבר
א 617/05 (מחוזי חיפה) מוחמד יאסין נ` קלינה אלחיעזר ובניו ואח` - בקובץ א 617/05 (מחוזי חיפה) מוחמד יאסין נ` קלינה אלחיעזר ובניו ואח` - בקובץ  מסמכים מצורפים
גרסה להדפסה

 

תאריך: 11.08.2008

א 617/05

בבית המשפט המחוזי בחיפה

בפני כב' השופט ש' ברלינר, סגן נשיא

מוחמד יאסין נ' קלינה אלחיעזר ובניו ואח'

 

העובדות

 

התובע נפגע בתאונת עבודה מיום 19.11.02. התאונה ארעה תוך כדי שימוש בסולם שחיל דו צדדי עשוי אלומיניום, שיוצר על ידי הצד השלישי – חגית. 
בעת שהתובע עמד על הסולם, קרס הסולם והתובע נפל תוך שהוא נפגע בצורה קשה.

 

נקבע
 

1. בית המשפט קבע כי הנתבעת, מעבידתו של התובע, חבה כלפיו ברשלנות ואף בהיפר חובה חקוקה. הנתבעת סיפקה לתובע סולם פגום מחמת בלאי, דבר אשר הוביל לקריסת הסולם ופציעת התובע. הנתבעת היתה חייבת לספק לתובע סולם תקין. גם שיטת העבודה בגובה רב, 5 מטר, באמצעות סולם שאינו מגיע לגובה העולה במידה מספקת על הגובה האמור, לא היתה בטוחה דיה, ולעבודה מסוג זה נדרש מתקן הרמה מתאים ובטוח. לאור רשלנותה, על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו.

 
2. מאחר ונקבע כי הסולם עשוי כנדרש ומתאים למטרתו ויוצר ושופץ באופן תקין על ידי חגית, וכי הסיבה לתאונה נעוצה בבלאי הנובע מן השימוש בו אצל הנתבעת, קבע בית המשפט כי יש לדחות את הודעת צד ג'.

 

3. בית המשפט לא השתכנע כי התובע ערך או היה צריך לערוך, מדי בוקר בתחילת העבודה והשימוש בסולם, בדיקה קפדנית – מקצועית של הסולם ועל כן יש לדחות את טענת הנתבעת לפיה יש לייחס לתובע רשלנות תורמת בגרימת התאונה. אומנם הוא היה עובד מנוסה, אך בית המשפט לא השתכנע כי סטה מחובת הזהירות בבדיקת הסולם, שכן אפשר שהפגם בסולם לא נראה לעין, בבדיקה שגרתית.

 

4. יתר על כן, שיטת העבודה הונהגה ע"י הנתבעת, ולא היה בידי התובע לשנותה. התנאים במקום לא איפשרו את קשירתו של התובע בריתמה למקום עיגון קבוע ויציב, ואף אם היה נקשר לסולם, זה לא היה משנה את קרות התאונה.

 

5. אף אם נראית רשלנות מצד התובע בכך שעלה למעלה עד סמוך לקצה הסולם, תוך שסיכן עצמו ליפול ממנו, לא כך קרה בפועל. הסולם קרס מחמת פגם הנעוץ בבלאי שבו, והסולם היה צריך לאפשר נשיאת המשקל למעלה, בעת העבודה.

 

 6. בעקבות פגיעתו, נקבעה לתובע נכות רפואית משוקללת בשיעור של 55%, מתוכם 41.68% בתחום האורטופדי, 15% בתחום הנפשי ו – 10% בתחום האורולוגי.

 

7. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בגין: כאב וסבל – בסך 250,000 ₪, הפסד השתכרות בעבר – בסך 640,000 ₪, הפסד השתכרות בעתיד – בסך 1,525,000 ₪, עזרת הזולת – בסך 350,000 ₪, ניידות – בסך 300,000 ₪ ותרופות לטיפול מיני – בסך 10,000 ₪. סה"כ סכום של 3,075,000 ₪ ממנו ינוכו תגמולי המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, נפסק כי הנתבעת תשלם הן לתובע והן לחגית את הוצאות המשפט בצירוף שכר טרחת עו"ד.


 

 

 

 

ת"א 617/05

 

בבית המשפט המחוזי בחיפה

11/08/2008

 תאריך

השופט ש' ברלינר, סג"נ

בפני:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התובע

 

מוחמד יאסין  ת.ז. 023206162

בעניין:

 

 

 

 

                      - נ ג ד -

 

 

 

 

 

הנתבעת

קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע

עבודות חשמל בע"מ

 

 

                                               - נ ג ד -

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פסק   דין

 

1.         התובע נפגע בתאונת עבודה מיום 19.11.02 (להלן - התאונה). התאונה ארעה תוך כדי שימוש בסולם שחיל דו צדדי עשוי אלומיניום, שיוצר על ידי הצד השלישי - חגית.

 

בתביעה, מבקש התובע לחייב את הנתבעת, מעבידתו, לפצותו על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. הנתבעת, מצידה, שלחה הודעה לצד שלישי נגד חגית.

 

2.         התובע טוען, כי מעבידתו התרשלה בכך שהעמידה לרשותו סולם בלתי תקין שלא היה מתאים לעבודה בגובה של כ - 5 מטר, וכן הנהיגה שיטת עבודה לא בטוחה, העמידה אותו בסיכון בלתי סביר, ולא הדריכה אותו כיאות כיצד לבצע את העבודה. הנתבעת טוענת כי לא התרשלה, ולחילופין כי התובע תרם ברשלנותו לתאונה. לשיטתה, התאונה ארעה מחמת פגם בייצור הסולם ובשיפוצו, כך שיש להטיל את האחריות לתאונה על חגית לבדה. חגית טוענת, לעומת זאת, כי הסולם יצא ממפעלה תקין מכל הבחינות; הוא היה מתאים למטרתו, וככל הנראה נגרמה התאונה לאחר שמאן דהוא מאנשי הנתבעת פירק מן הסולם חלקים המבטיחים את פעולתו הבטוחה והתקינה או בגלל תחזוקה בלתי נאותה של הסולם, במהלך התקופה בה היה בשימוש הנתבעת.

 

3.         מדובר בסולם שחיל דו צדדי עשוי מאלומיניום. סולמות רבים שכמותו יוצרו ע"י חגית משך תקופה עד לשנת 1997, ולא ארעה תקלה דומה לזו שבתאונה באף סולם אחר. הסולם נרכש בשעתו ע"י הנתבעת אצל הספק "נמרוד" בעפולה, נעשה בו שימוש שוטף עד לשנת 1999, שאז נמסר הסולם ל"נמרוד" שהעבירו לחגית לשם שיפוץ.

 

            הנתבעת שיפצה את הסולם, כמתואר בתצהירה של הגב' גורודנצ'יק מטעם חגית (נ/3) אליו צורף רישום של המפעל (נספח א') בו נרשם כי ביום 7.9.99 התקבל סולם דו צדדי שחיל גדול מנמרוד. בטור המפרט את מהות התיקון שבוצע, נרשם: "מחברים עליונים, מוט הרחבה אחד, חגורות, דיבל מחזיק שלב, בדיקת תקינות כללית +תיקונים כלליים".

 

            לאחר השיפוץ, הוחזר הסולם לידי הנתבעת, אוחסן במחסנה, ומן המחסן היה הסולם נלקח מדי פעם ע"י מי מהעובדים שיצא לשטח לביצוע עבודות חשמל באתרים השונים. כך היה גם בעת ארוע התאונה, כאשר התובע, שהיה חשמלאי מנוסה ועבד בשרות הנתבעת מאז 14.6.1994 כראש צוות, ועוזרו מוסטפא, נעזרו בסולם בשני אתרים באותו יום, ואחר כך הגיעו לתחנת דלק בנצרת, שם היה עליהם לבצע עבודת תיקון תאורה בגג התחנה, בגובה של כ - 5 מטר.

 

            לאחר התאונה הוחזר הסולם למחסנה של הנתבעת, שם הוחזק משך כשנתיים וחצי ובמהלך תקופה זו הוא צולם במחסן ע"י חוקר ביטוח (ר' תמונות נ/10). מאוחר יותר נזרק הסולם, כגרוטאה, ולא היתה אפשרות, על כן, לבדוק אותו באופן מדוקדק, ע"י המומחים מטעם הצדדים, לצורך המשפט.

 

4.         להלן אפרט את מסקנותי באשר למצב הסולם והסיבות לקריסתו בעת התאונה, אולם כבר עתה יש להדגיש כי עקב פעולת הנתבעת כאמור לעיל, נגרם נזק ראייתי ממשי לתובע, העשוי להצדיק את העברת נטל השכנוע על שכמה של הנתבעת. נטל זה היא לא הרימה.

 

            ר' בעניין זה: ע"א 9656/03 עזבון מרציאנו ז"ל נ' ד,ר זינגר, תקדין עליון 2005(2) 125; ע"א 9328/02 מאיר נ' ד"ר לאור, פד"י נח(5), 54).

 

5.         התרשים נ/11 אותו רשם התובע במהלך עדותו בבית המשפט משקף את אופן ארוע התאונה. הסולם צורתו כאות A. כל צלע כוללת שני סולמות כאשר האחד צמוד למשנהו, והסולם כולו ניתן להארכה ע"י משיכת אחד הסולמות מכל צד והגבהתו, תוך תנועה צמודה על גבי הסולם התחתון, למעלה. באופן זה מתקבל בסופו של דבר סולם שגובהו כ - 5 מטר, הניצב כמעין משולש על הקרקע, והעובד יכול לטפס למעלה, ולעבוד בגובה.

 

            הסולם איננו סולם מאולתר. זהו סולם מקצועי, המיוצר במפעלה של חגית, שם, כך השתכנעתי מן העדויות, ובמיוחד זו של מנכ"ל חגית המהנדס אורי לעדן (ר' נ/4, נ/5, ועדותו בעמ' 56 - 62 לפרוטוקול), תוך הקפדה יתרה על כל הנדרש, הן באשר להתאמתו לייעודו, הן בהתאמה הנדרשת לתקנים השונים הישימים לגביו, וכך גם מבחינת חוזקו, אביזריו, ושיפוץ הסולמות הנעשה במפעל, לעיתים, במהלך השנים, לתיקון בלאי או תקלה, המתגלית בו.

 

            הסולם כולל אביזרים ומיתקנים, המהווים חלק בלתי נפרד ממנו ומטרתם לאפשר שימוש בטוח עד כמה שאפשר בו, כגון: מניעת החלקה על הקרקע; מניעת פתיחת בסיס הסולם מעבר לנדרש; הבטחת הסולמות העליונים לבל יחליקו מטה, וכן חבקים שמיועדים למנוע היפרדות של זרועות הסולם, שעה שהם נפרסים כלפי מעלה, בעת הארכתו לגובה.

 

            שוכנעתי, כי הסולם נמסר לנתבעת במצב תקין וללא פגם, כך בעת מכירתו לנתבעת, ע"י נמרוד, כך גם בעת מסירתו לנתבעת, לאחר השיפוץ.

 

6.         התובע היה חשמלאי מנוסה, עבד תדיר בגובה תוך שימוש בסולם, והיה מודע לצורך לבדוק את הסולם, ולוודא את תקינותו. כך הוא עשה מדי פעם, ולפי עדותו בבוקר התאונה פעל הסולם כיאות בשני האתרים האחרים. לדבריו, "בדקתי את כל ההגנות של הסולם והוא נמצא לי שמיש ויציב." (עמ' 24). גם עוזרו מוסטפא אישר כי הוא בדק את הסולם עובר לתאונה, ואמר: "בדקנו את הרצועה והרגליים מלמטה איפה שיש גומי ... בדקנו וראינו כי הוא יציב" (עמ' 18- 19). הסולם כלל חבקים, כעין טבעות, המיועדות למנוע, כאמור, את יציאת צלעות הסולם, ממסלולן, בעת הארכתו והשימוש בו בגובה, אולם, אלה לא נראים בתמונות של הסולם במצבו תקופה לאחר התאונה (נ/'10).

 

            לא השתכנעתי כי התובע ומוסטפא ערכו, או היו צריכים לערוך, מדי בוקר בתחילת העבודה והשימוש בסולם, בדיקה קפדנית - מקצועית של הסולם. היה עליהם לראות, כי על פני הדברים, הסולם תקין, וכך אכן היה עובר לארוע התאונה, בעת שנעשה שימוש בסולם בשני אתרים נוספים. אולם, הסולם, בסופו של דבר, לא עמד בעומס הנדרש בעת ארוע התאונה נשוא התביעה, בה נעשתה פריסה של צלעותיו לכל אורכן; התובע ניצב למעלה; על הסולם הופעל עומס ניכר, ובעקבותיו קרסה אחת הצלעות (ר' שוב נ/11), והתובע נפל למטה.

 

7.         המהנדס, ד"ר ביקלס, מטעם הנתבעת, לא יכול היה לבדוק את הסולם. הוא הגיש חוות דעת על הסיבות לתאונה (ר' נ/8, וחוות דעת משלימה נ/9). לדעתו "אנו עוסקים בסולם שמבנהו פגום, שכן אין הוא עומד בדרישות התקן הישראלי הרשמי ... הנתבעת שלחה את הסולם הנדון לבדיקה ולשיפוץ עובר לתאונה. באם חברת 'סולמות חגית' לא היו מטעים את הנתבעת, אלא מציינים כי הסולם אינו תיקני, ואסור בשימוש על פי קביעת התקן, הרי שבוודאי שהנתבעת לא היתה עושה שימוש בסולם הנדון." הוא אישר בעדותו: "חוות דעתי ... היא עוסקת בהעדר או באי העדר תקנים. אני לא מתייחס לסולם גופו כי לא ראיתיו." (עמ' 45). בהמשך, הוא העיד כי אינו יכול לאשר אם הליקוי בסולם היה מבני, או מחמת תחזוקה לקויה או בגלל בלאי, ולבסוף העריך כי ככל הנראה "החבק העליון נכנס פנימה והוא נפרד והתקפל. ... ברור כי מקור התאונה הוא באיזה פגם בסולם." (עמ' 50).

 

            לעדן, לגביו השתכנעתי כי מומחיותו באשר לסולמות, להבדיל ממומחיות הנוגעת לבטיחות בכלל, שבכך נרחב יותר הידע של ד"ר ביקלס, מעמיקה ויסודית, העריך בחוות דעתו (ר' נ/4) כי התאונה ארעה בגלל "התערבות ושינויים אסורים שבוצעו בסולם הנדון ע"י מאן דהוא טרם התאונה, בניגוד מוחלט להוראות היצרן ולהיגיון הבריא הבסיסי". לדעתו, "לו היה משתמש התובע בסולם מהסוג הנדון כשהוא שלם וכשקיימים בו כל מנגנוני ההגנה המהווים חלק בלתי נפרד ממנו, לא היה שמץ של סיכוי להתרחשות התאונה באופן בו אירעה ...". בעדותו (עמ' 57) פירט לעדן היטב את מנגנוני הסולם, ואחר כך הסביר כי לדעתו "האביזרים פורקו להערכתי מהסולם, בעת התאונה לא היה מחובר הסרט וגם המחליקים לא היו מחוברים ולכן נוצר מצב מסוכן שגרם לתאונה והתממש" (עמ' 58). הוא התבסס גם על התמונות שצילם החוקר במחסנה של הנתבעת, כשצילם את הסולם עצמו: "אם היה רואה שהמחליק שבור היה מצלם זאת. הוא צילם חוסר מחליקים. במצב שבצילומים ברור לגמרי איך התאונה יכולה לקרות ובסרט (הנספח לנ/4) זה חופף את התיאור של מי שהיה שם." (עמ' 60).

 

8.         התובע היה עובד מנוסה. לא נראה לי כי הוא היה מעז לעלות על הסולם לגובה רב בלא שבסולם מותקנים האביזרים הדרושים, לרבות החבקים - המחליקים, המאגדים את זרועות הסולם האחד למשנהו ומונעים את "התקפלות" הזרועות בעת העבודה. התמונות נ/10 צולמו זמן רב לאחר התאונה, ומהן לא נובעת בבטחון מספיק המסקנה כי החבקים לא היו מותקנים בסולם בעת ארוע התאונה. סביר יותר בעיני כי מחמת בלאי של הסולם, מאז השיפוץ בשנת 99, ועד לתאונה בשנת 2002, נתבלו חלקי הסולם, לא עמדו בעומס הרב שהוטל על הסולם עקב פריסת הזרועות למלוא אורכן והימצאות התובע למעלה, וזו היתה הסיבה, כך אני מעריך, לארוע התאונה.

 

9.         המסקנה המתחייבת מן האמור לעיל היא כי הנתבעת, מעבידתו של התובע חבה כלפיו ברשלנות, ואף בהיפר חובה חקוקה. היא סיפקה לתובע סולם שנפגם מחמת בלאי. היא היתה חייבת לספק לו סולם תקין. גם שיטת העבודה בגובה רב, 5 מטר, באמצעות סולם שאינו מגיע לגובה העולה במידה מספקת על הגובה האמור, לא היתה בטוחה דיה, ולעבודה כזו נדרש מתקן הרמה מתאים ובטוח.

 

            ר', בין היתר, ס' 57 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970; תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז - 2007, וכן ע"א 662/89, מדינת ישראל נגד קרבון, פ"ד מ"ה(2), 593.

 

10.        אני סבור כי יש לדחות את טענת הנתבעת, כאילו יש לייחס לתובע רשלנות תורמת בגרימת התאונה. אמנם, הוא היה עובד מנוסה, אך לא השתכנעתי כי סטה מחובת הזהירות, בבדיקת הסולם, שכן אפשר שהפגם בסולם לא היה נראה לעין, בבדיקה שגרתית, אגב יום העבודה הרגיל. שיטת העבודה הונהגה ע"י הנתבעת, ולא היה בידי התובע לשנותה. התנאים במקום לא איפשרו קשירתו בריתמה למקום עיגון קבוע ויציב, ואף היה נקשר לסולם, לא היה בכך כדי לשנות.

 

            אף אם נראית רשלנות מצד התובע בכך שעלה למעלה עד סמוך לקצה הסולם, תוך שסיכן עצמו ליפול ממנו, לא כך קרה. הסולם קרס מחמת פגם הנעוץ בבלאי שבו, והיה על הסולם לאפשר נשיאת המשקל למעלה, בעת העבודה.

 

הכלל הוא כי תיוחס לעובד רשלנות תורמת, אם נפגע במהלך עבודתו עקב רשלנות מעבידו, רק במקרים בהם סטה מהותית מרמת זהירות נדרשת, עד כי ניתן לראות בכך אשם מוסרי. לא כך היה, להערכתי, במקרה דנן. ר' 663/88 שיריזיאן נגד לבידי אשקלון, פד"י מז(3), 225.

 

11.        לאחר שקבעתי לעיל כי הסולם העשוי כנדרש ומתאים למטרתו, יוצר ושופץ באופן תקין על ידי חגית, וכי הסיבה לתאונה נעוצה בבלאי הנובע מן השימוש בו אצל הנתבעת, המסקנה המתחייבת היא כי יש לדחות את ההודעה, כך שנטל הפיצויים יוטל בשלמותו על הנתבעת, וההודעה תידחה.

 

12.        בתאונה נגרמו לתובע פגיעות קשות, ובהן שברים בחוליות הגב, שבר מרוסק בקרסול הרגל הימנית, ושבר בעקב רגל שמאל, שהצריכו 8 ניתוחים אישפוזים, וטיפולים ממושכים ומכאיבים.

 

            המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה. תחילה נקבעה נכות של 100 אחוזים עד ליום 30.6.03. אחר כך נכויות זמניות של 70 אחוזים, 50 אחוזים ו - 40 אחוזים. הנכות הקבועה מיום 1.9.05 היא בשיעור של 23.05 אחוזים: 10 אחוזים לפי ס' 47(2)א למבחנים, בגלל החיבור הגרוע של עצמות השוק הימנית; 10 אחוזים נוספים לפי ס' 48(3)א למבחנים בגלל הפגיעה בקרסול, וכן 5 אחוזי נכות לפי ס' 37(8)א למבחנים בגלל השבר בחולית הגב. לאחר הפעלת תקנה 15 במחצית, הועמדה הנכות לצורך התגמולים על 35 אחוזים.

 

            התובע הסתמך בתביעתו על רופאים אלה: האורטופד פרופ' דוד סגל שנתן חוות דעת מיום 2.7.05 והעריך נכויות אורטופדיות של 35 אחוזים (10% + 15% + 10% + 5%). ד"ר וייל, פסיכיאטר, נתן חוות דעת מיום 17.7.05 בה העריך נכות של 20% בגלל הפרעת ההסתגלות עם תגובה דכאונית שנגרמה בתאונה. ד"ר שנפלד, אורולוג, נתן חוות דעת מיום 8.3.06 בה העריך שתי נכויות של 10% בגלל היצרות השופכה וכן בגלל ליקוי חלקי בזיקפה. ד"ר ציקל, רופאה תעסוקתית, נתנה חוות דעת מיום 15.7.07 והעריכה כי "נשלל מר יאסין בשיעור של 75% לפחות כושרו לעבוד במקצוע או בעיסוק בו עסק או בעיסוק סביר המתאים לגילו, מקצועו, והכשרתו".

 

            מטעם הנתבעות, ניתנה חוות דעתו של ד"ר רורליך מיום 30.1.08, רופא תעסוקתי. הוא העריך כי התובע "אינו כשיר לעבודה פיזית קשה או לעיסוק כחשמלאי בנין אך מסוגל לעבוד בעבודות כגון תיקון מכשירי חשמל קטנים במעבדה, קופאי בחנות, מתן מענה טלפוני, וזאת בהיקף של חצי משרה לפחות". הוא גם יכול, להערכת הרופא, לעבור הסבה מקצועית לפי איבחון שייעשה. לדבריו, התובע "לא איבד 75% מכושר עבודתו בהתאם לגילו, השכלתו והכשרתו".

 

            מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: ד"ר אנג'ל נתן חוות דעת מיום 1.9.07. הוא העריך נכויות אלה: 10% בגלל ההגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני; 10% בגלל שינוי צורת האגן; 20% בגלל קשיון נוח של קרסול ימין, וכן 10% בעקבות ההגבלה בתנועה הסובטלארית. סה"כ 41.6 אחוזים. פרופ' אהוד קליין, פסיכיאטר, העריך בחוות דעתו נכות של 15% נכות בגלל התגובה הנפשית של התובע לתאונה ותוצאותיה ה"גורמת להפרעה ניכרת בתפקוד בכל תחומי החיים התעסוקתי, החברתי, והבינאישי ולפגיעה בכושר השתכרותו." בתשובה לשאלות בחקירתו על חוות דעתו, בעמ' 37 הוא העלה אפשרות כי הנכות הנפשית תהיה זמנית, אם השיקום של התובע, יצליח. הערכתי היא כי סיכויי השיקום, במקרהו של התובע, קלושים ביותר. ד"ר זיוון, אורולוג נתן חוות דעת מיום 27.12.06 ומסקנתו היא כי ראוי להעניק לתובע נכות בשיעור של 10 אחוזים בגלל ליקוי חלקי בזיקפה. מעדותו עולה כי יש מקום למחשבה כי מקור הבעיה בתחום הנפשי, והוא אף הסכים לחפיפת הנכות האורטופדית לזו הפסיכיאטרית.

 

13.        ניתן איפוא להעריך, כי הנכות הרפואית המשוקללת בה לוקה התובע בגלל פגיעותיו בתאונה עומדת על 55 אחוזים: בתחום האורטופדי 41.68 אחוזים; בתחום הנפשי 15 אחוזים, ובתחום האורולוגי 10 אחוזים.

 

המרכז לאיבחון הכשרה ושיקום תעסוקתי בעכו שבחן את מצבו של התובע לצורך הליכי השיקום מטעם המוסד לביטוח לאומי העריך בדו"ח מיום 5.12.07 כי "תפיסתו המרחבית המופשטת נמוכה מהנורמה. הישגיו בתחום נמוך של הנורמה ... הבנתו הטכנית המופשטת נמוכה". עוד נרשם כי "תפקודו הכללי די ירוד, מרבה להתנתק מעבודתו ומתקשה להתרכז לאורך המשימה ... קצב עבודתו בד"כ איטי". עוד סברו הבודקים כי הוא יתקשה בביצוע מטלות פקידותיות.

 

מבחינה תפקודית, מצבו של התובע קשה. הוא אינו עובד מאז התאונה, נעזר בקביים, מצב רוחו ירוד.

 

הערכתי היא כי נכותו התפקודית בהקשר לפגיעה בכושר השתכרותו מגעת לכדי 2/3 מכושרו אלמלא התאונה.

 

14.        הכאב והסבל שנגרמו לתובע הם קשים. הוא נזקק לאישפוזים, ניתוחים, ויסבול כאבים לאורך חייו. הוא נעזר בקביים, וגם סבלו הנפשי אינו קל. בנסיבות אלה אעריך את נזקו בראש נזק זה, לסכום של 250,000 ₪.

 

15.        התאונה ארעה ביום 19.11.02. מאז ועד היום חלפה תקופה של 69 חודשים. תקופה ארוכה, משך כ-3 שנים, לא יכול היה התובע, לעבוד כלל. עוד 33 חודשים, יכול היה התובע לעבוד, לו רצה בכך, רק באופן חלקי.

 

            כחשמלאי מנוסה, השתכר התובע בתקופה שלפני התאונה סכום העולה לכדי 10,500 ₪ דהיום לחודש, כולל כל ההטבות (ר' אישורו של רו"ח שר - ויזל). ההפסד המלא בעבר עולה, לאור זה, לכדי 400,000 ₪. ההפסד החלקי מגיע לכדי 240,000 ₪.

 

            באשר להפסדי השתכרות בעתיד: כיום התובע כבן 41 שנה. לפניו עוד 26 שנות עבודה. ההפסד עולה לכדי 7,000 ₪ לחודש. למלוא התקופה עולה ראש נזק זה לכדי 1,525,000 ₪.

 

16.        מאז התאונה חלפה תקופה של כמעט 6 שנים. התובע נעזר רבות בבני משפחתו במהלך התקופה האמורה. אעריך זאת בסכום של 110,000 ₪.

 

            לעתיד, עד הגיע התובע לגיל 80 שנה, אעריך זאת בסכום של 240,000 ₪.

 

17.        בגין הפגיעות האורטופדיות בתאונה נאלץ התובע להתהלך בעזרת קביים. הוא זקוק למכונית שתעמוד לרשותו בנסיעותיו. הוא גם נאלץ לנסוע נסיעות רבות לשם קבלת טיפולים רפואיים. אני מעריך את נזקיו בראש נזק זה, לעבר ולעתיד, בסכום של 300,000 ₪.

 

18.        ככלל, לא ראיתי לפסוק לתובע הוצאות רפואיות שכן התאונה היא תאונת עבודה והוצאות אלה מכסה המוסד לביטוח לאומי. אולם, אפשר שהתובע יזקק לתרופות לשם טיפול בבעיה האורולוגית - מינית. אעריך זאת בסכום של 10,000 ₪.

 

19.        מתקבלת, לאור כל הנ"ל, הערכת נזקים זו:

 

            א. כאב וסבל, סכום של                                      250,000 ₪.

            ב. הפסד השתכרות בעבר, סכום של                    640,000 ₪.

            ג. הפסד השתכרות בעתיד, סכום של                    1,525,000 ₪.

            ד. עזרת הזולת, סכום של                                   350,000 ₪.

            ה. ניידות, סכום של                                           300,000 ₪.

            ו. תרופות לטיפול מיני, סכום של                         10,000 ₪.

 

            סך הכל, סכום של 3,075,000 ₪.

 

20.        יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי. אלה מסתכמים ב- 700,746 ₪ ליום 31.3.2008 כהערכת האקטוארית הגב' ענת ספיר בחוות הדעת נ/2.

 

21.        הנתבעת תשלם לתובע את היתרה, בצירוף הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 250,000 ₪ + מע"מ.

 

            ההודעה נדחית. הנתבעת תשלם לחגית את הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 50,000 ₪ ומע"מ.

 

המזכירות תמציא העתק הפסק לצדדים, בדואר.

 

ניתן היום י' באב, תשס"ח (11 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

ש' ברלינר, שופט

ס' נשיא

 

 

 

 


הבא עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 16/09/2008
עוד פסיקה בנושא לפני ה- 16/09/2008 הקודם


ייעוץ אישי
ללא התחייבות
חיפוש  חיפוש

צרו קשר  צרו קשר


תאונות דרכים

ביטוח

תאונות עבודה

רשלנות רפואית

לשון הרע

גירושין

עורכי דין

קניין רוחני

זכויות יוצרים

עבירות מחשב

סימני מסחר

סקס ומשפט
כניסה לאגרט – קראוס עורכי דין דף הבית צור קשר תנאי שימוש אודות האתר מקורות מקוונים חקיקה פסיקה מאמרים חדשות חיפוש מתקדם
עורך דין אינטרנט | לשון הרע | 
בתי חולים
 | קופות חולים | עיתון משפטי לאזרח | 
פורומים משפטיים
 | נהיגה בשכרות | רבנות | חוזה | 
מהירות מופרזת
 | פינוי שוכר | רשלנות רפואית | תאונת אופנוע
יעל לנדאו