ביטוח היא פעולה שבה מתחייב צד אחד, הוא המבטח, תמורת תשלום (פרמיה) על פי חוזה (פוליסה) לפצות את הצד השני (המבוטח) או לערוב לו בעד הנזק שייגרם לו במקרים מיוחדים, כפי שהם מפורטים בחוזה הסיכונים. ביטוח מאפשר ליחיד או לגוף שביטחו את עצמם, שלא לשאת בכל ההוצאות הכבדות שייגרמו להם בעת אסון או כשל, אלא שבהוצאות אלה ישתתף הגוף המבטח.
 
דוגמאות מוכרות לחוזי ביטוח מקובלים הם: ביטוח חיים, ביטוח נכות (תאונות אישיות), ביטוח רכוש (רכב, דירה), ביטוח התחייבות, ביטוח מפני נזקי מלחמה, ביטוח נגד אסונות טבע, וכדומה.
 
דיני הביטוח קשורים קשר אמיץ אל דיני הנזיקין, מאחר וחוזה הביטוח חל רובו על נזקים שעלול לסבול המבוטח, ואותם צריכה לשלם החברה המבטחת. דיני הביטוח אף קשורים לדיני החוזים, מאחר וביסוד הקשר בין המבוטח לחברה המבטחת עומד הסכם כתוב שעליו חתומים הצדדים.
 
בתי המשפט עוסקים בעשרות אלפי הליכים משפטיים בשנה אחת, בהן מעורבים חברות ביטוח ומבוטחים, כאשר כל צד מנסה לשכנע שהצדק לצדו. חברת הביטוח מנסה להקטין את התשלום שהיא חייבת לשלם למבוטח בעד הנזק, ומנגד המבוטח מנסה לשכנע את בית המשפט כי הוא ראוי למלוא סכום נזקו, עד כמה שניתן להוכיח זאת.
 
ענף דיני הביטוח, וביחד עימו דיני הנזיקין והחוזים, פיתח במשך השנים הלכות משפטיות רבות. כך למשל "הלכת אטינגר" אשר קובעת תחולה נזיקית גם על השנים האבודות של המבוטח, בהם היה יכול להרוויח כסף, אך בשל אסונו, אין הוא יכול לממש זאת, ולכן על חברת הביטוח (או על המזיק) לפצות אותו על כך.

 

שימו לב!